העצמת הביטחון האישי והיישובי

העצמת הביטחון האישי והיישובי

בין השנים 2013 ל- 2018 כיהנתי כיו"ר וועדת הביטחון של המועצה. במהלך כהונתי יזמתי בחינה מקיפה של האיומים הביטחוניים על יישובי המועצה וכתיבת תפיסת ביטחון שתתן להם מענה ראוי.

הטבח ב 7.10 והמלחמה שמתרחשת מאז, מחדדים יותר את הצורך לממש את התפיסה הקיימת ואף לעדכן אותה לנוכח התעצמות האיומים מצד אחד ומהצד השני התקדמות טכנולוגית , המאפשרת לנו לממש מרכיבי ביטחון אפקטיביים ומשמעותיים יותר.

תוכנית הביטחון שלנו מבוססת על התפיסה שנכתבה במהלך כהונתי כיו"ר הוועדה, בשל הזמן שחלף מאז, ביקשתי מחבריי לנבחרת, סא"ל במיל' מלי אבן שושן וסא"ל במיל' עומר סובול, לעבור על המסמך המקורי לעדכן אותו, לאור האתגרים הקיימים כיום ולכתוב על בסיסו את המענה המומלץ להגברת הביטחון ותחושת הביטחון בקרב יישובי המועצה והמוסדות הקיימות בה. (כחלק מהשקיפות בה אני מאמין, יקבל כל מי שירצה גם את המסמך המקורי של תפיסת הביטחון).

חשוב לי לציין כי מעבר לניסיונם הצבאי של עומר ומלי , הם צברו ניסיון רב גם בהיבטי הביטחון המוניציפליים. עומר היה אחראי על מחלקת הביטחון במועצה האזורית חוף השרון ומלי עסקה רבות במהלך המלחמה בהקמת החמ"ל ובכלל נושאי הביטחון בעזריאל. אני מודה להם ומודה גם למפקד יחידת החילוץ של המועצה, נתן סלומון משער אפרים שסייע בידינו להשלים את העבודה.

רקע

יישובי לב השרון היו חשופים מאז ומתמיד לסיכונים ביטחוניים. סיכונים אלו מתגברים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' לנוכח מוטיבציה גדלה בקרב שכיננו. הסיכונים נובעים מכך שגבולנו המזרחי צמוד לקו התפר שבו פרצות רבות, יישובינו מפוזרים על שטח נרחב והעיסוק בחקלאות מחייב להעסיק פועלים זרים שאינם תושבי המקום (כמו עובדים זרים, פלסטינים ועוד).

הצורך להגן על תשתיות המועצה ובדגש על בתי התושבים ומבני הציבור (בתי ספר, גני ילדים ועוד), מעצים עוד יותר עקב החלטת הממשלה (שהתקבלה לפני המלחמה) לשנות את הכללים בכל האמור להגדרת יישובים שסמוכים לגדר ו/או יישובי קו תפר, החלטה זו פגעה ביכולת לקבל תקציבים לשיפור וקידום מרכיבי הביטחון. זאת ועוד נעשה שינוי בחלוקת הסמכויות של גופי הביטחון ובתוך כך בין מ"י/ מג"ב לצה"ל.

מיקום יישובי לב השרון, בתא שטח כה נרחב ושאינו רציף, מציבים בפני משטרת ישראל ומג"ב, קושי אובייקטיבי בכיסוי ואכיפה אפקטיביים.

החשיפה המוגברת לסיכונים הביטחוניים והקושי בכיסוי ובאכיפה המשטרתית, מחייב את המועצה לקחת אחריות על בניית המערך הביטחוני הראוי, לתת לו מענה ולעשות זאת בשיתוף עם וועדי היישובים.

תכנית זו מפרטת את המענה שאותו נממש עם בחירתי לראשות המועצה.

התוכנית מניחה מסד מקצועי בסיסי לעבודת ועדת הביטחון ומחלקת הביטחון של המועצה. היא מדגישה את האחריות המועצתית מצד אחד ומאידך מאפשרת לכל ישוב לקבל חבילת ביטחון, המותאמת לאיומים הפרטניים של הישוב עצמו.

האיומים על יישובי המועצה

היותם של היישובים שלנו מבודדים יחסית עם בתים צמודי קרקע ,  על שטח נרחב ועם נוכחות משטרתית דלילה חושפת אותם למגוון סיכונים ביטחוניים, כמפורט:

א. פעילות חבלנית עוינת (פח"ע)על יישובי המועצה, רובץ איום בטחוני המאפשר ירי תלול מסלול, קצר טווח ובינוני, לעבר יישובי המועצה וירי ישיר על ישובי קו התפר, בנוסף קיים איום חדירה ליישובים כפי שראינו ביישובי עוטף עזה באמצעות פריצת מכשולים, שימוש לרעה באישורים קיימים ואפילו דרך תת קרקע ,או רחפנים.

ב. עבריינות רכוש – במעורבות שוהים בלתי חוקיים, או עובדים זרים, או מצד גורמים פליליים מחוץ למועצה שחודרים לישובים לשם ביצוע עבירות הרכוש.

ג. פשיעה חקלאית לשם קבלת כופר ושליטה בשטח  הקירבה ליישובי "המשולש", יוצרת אתגרים בתחום פשיעה חקלאית לשם קבלת כופר, בנושא זה הפתרון לדעתי הוא הפיכת המשוואה – מאיום להזדמנות וזאת ע"י שיתופי פעולה עם אותן רשויות בתחום המסחרי, תעסוקתי 

ד. עבריינות פלילית נלווית לעבירות רכוש –  בעיקר עבירות גוף כגון תקיפה ועבירות מין, שלעיתים מתבצעות אגב ביצוע עבירות הרכוש.

 

תפיסת הבטחון כמענה לאיומים

א. הגורמים השונים האחראיים על הביטחון בתחומי המועצה

  • משטרת ישראל ומג"ב – הגוף הנושא באחריות החוקית לאכיפה, באמצעות תחנות משטרה, בסיסי מג"ב ובסיסי הפעלת מתנדבים.
  • צה"ל –  מתקצב את מיגון יישובי קו התפר (גדרות, שערים) ומעסיק רכזי ביטחון שוטף (רב"שצים ביישובי קו התפר, ניצני עוז ושער אפריים)
  • פקע"ר – המנחה המקצועי ומי שמגדיר את התו"ל ואחראי להטמעתו בכל הקשור להתגוננות אוכלוסייה.
  • המועצה האזורית – מחלקת ביטחון  וועדת הביטחון שבסמכותה להחיל חוקי עזר להסדרת השמירה.
  • משרדי ממשלה ביטחון, בט"פ, חינוך, רווחה ועוד (הנותנים מענה בשעת חירום לכלל הנושאים בהם מטפלים ציוותי החירום בישובים (צח"י).
  • ועדי היישובים – נותני המענה בפועל ביישובים ואלו המיישמים את החלטות המועצה האזורית בתחום הגנת הישוב. הוועדים אחראים על הקמת צוותי צח"י שייעודם הכשרת המענה היישובי לזמן חירום.
  • רכזי ביטחון שוטף  וסיירים – המופעלים על-ידי מג"ב ביישובי קו תפר.
  • יחידת חילוץ מועצתית יחידת החילוץ של המועצה אחראית למתן מענה ראשוני לאירוע המוני, כגון: הרס בתים כתוצאה מנפילת טילים, רעידות אדמה, עזרה ראשונה וכיבוי אש. היחידה מונה כיום כ – 50 מתושבי לב השרון ונחשבת לאחת מהטובות בארץ. היחידה מחזיקה צוות דרומי במושב חירות וצפוני בשער אפרים.
  • מד"א וכב"א – הנמצאים בכוננות לאירועים שונים. בכלל זה צוותי מתנדבים מטעמם שאמורים לקצר את זמן ההגעה והמענה למקום האירוע.
 
ב. שילוב הגורמים השונים לכדי מערך ביטחוני אחד

על מנת למקסם את המענה הניתן במשאבים הנתונים יוקם מערך הגנה מועצתי אשר ייבנה ברבדים ושכבות ככל הניתן. בנוסף, יורחבו גבולות האחריות והסמכות של מחלקת הביטחון במועצה. היא זו שתהיה אחראית לנהל לתאם ולסנכרן את כל מאמצי הביטחון בין הגופים השונים יחד עם הצח"י ביישובים ולספק מטריה רחבה ככול הניתן.

לשם כך, בכפיפות למחלקת הביטחון של המועצה, יוקם מרכז הפעלה מועצתי  (מוקד מועצתי) שיאויש 24/7.  מרכז ההפעלה יהיה מחובר למרכיבי הביטחון בישובים (יפורט בהמשך) ולגורמים החיצוניים . הוא יפעל בתיאום מלא עם הגורמים השונים במערך הכולל, בדגש על משטרת ישראל/מג"ב וכן עם מערכי הביטחון של יישובי המועצה.

 

ג. תרשים: שילוב הגורמים השונים לכדי מערך ביטחון אחד

ד. קווים מנחים בבניית מערך ביטחון מועצתי
המועצה תשים את הביטחון בראש סדר העדיפות ובכלל זה בניין הכוח המועצתי (הקמת אגף ביטחון, מרכז הפעלה, סיירת חקלאית מועצתית, שיטור משולב, השלמת צח"י ביישובים, הכשרתם, תרגולם לשם שמירת כשירות ותרגול מועצתי שנתי לתרגול מכלולי המועצה בחירום.
כיתות הכוננות וציוותי החירום יוכשרו ויתאמנו למתן מענה למול תרחישי האיום השונים נתקין מגוון רחב של מרכיבי ביטחון, שייתנו מענה לארבעה היבטים, המוכרים בעגה המקצועית "ארבעת ה-D's" (The Four D's):

• Deter – הרתעה


• Deny – מניעה (מניעת היכולת לפרוץ/לפגוע)


• Detect – גילוי


• Delay – עיכוב


ה. יוקם מרכז הפעלה מועצתי
– המוקד המועצתי הנותן במצב שגרה מענה לצרכים ולבעיות בתחום המוניציפלי יורחב וישמש גם כמוקד ביטחוני המחובר למרכיבי הביטחון בישובים (מצלמות). בשעת חירום מרכז ההפעלה יבצע מעבר משגרה לחירום וייתן קשב ומענה לצרכי השעה בהתבסס על תורת ההפעלה של פיקוד העורף. המועצה תפעל בתיאום ושיתוף היישובים בשדרוג המוקד היישובי (חמ"ל ישוב) וחיבורו למרכז ההפעלה המועצתי.

ו. המועצה תתקנן ותסייע בהתקנת מרכיבי הביטחון בישובים ובמוסדות החינוך

נפעל למימוש והתקנת מרכיבי הביטחון הנשענים על העקרונות הנ"ל בכל הישובים שבהם הם חסרים, בכל מוסדות החינוך ובכל אתר או מקום ברחבי המועצה אותו נגדיר כמקום הראוי לאבטחה.

  • מרכיבי הביטחון שיאפשרו הרתעה ומניעה (Deny – Deter) – תאורה, גידור, מצלמות, שילוט המתריע כי המקום מצולם, מרכיבי מערכת אזעקה בולטים, וביצוע פטרולים (סיורים) ברכבים משולטים בשטח המאובטח, נשפר את ההצטיידות של יחידת החילוץ המועצתית בתחום כיבוי אש.
  • מרכיבי הביטחון לגילוי (Detect) – יותקנו מערכות אזעקה ומצלמות היקפיות בישובים (היכן שחסר), במוסדות החינוך ובנכסים הנוספים שיוגדרו כראויים לאבטחה. נממש פעילות הסברתית להגברת המודעות והערנות של התושבים, ונמקד את הסיורים בנקודות התורפה האבטחתיות ברחבי המועצה.
  • עיכוב (Delay) – נמקם מחסומים ושערים במקומות בהם הדבר חסר, נרכיב מנעולים, ונוודא שאין פרצות בגידור ההיקפי אותו נשלים במקומות בהם הוא חסר.

ז. הכשרה והסמכה לכלל בעלי התפקידים במערך הביטחון במועצה

  • כיתות כוננות וציוותי החירום (צח"י) – תתוכנן תוכנית הדרכה הכשרה שנתית לכיתות הכוננות ולציוותי החירום בישובים ויערכו תרגולים לאורך השנה בכל ישוב.
  • יחידת החילוץ של המועצה – תוכן תוכנית הכשרה הדרכה והצטיידות בתחום כיבוי אש שכרגע נמצא בפער ביחידה זו.
  • תרגיל שנתי מועצתי לכלל מערך הביטחון – תרגיל שנתי מקיף בתיאום וסנכרון כלל הגורמים במערך הביטחון של המועצה.

סיכום

אני תקווה כי תוכנית מקיפה זו תמומש מהר ככל האפשר. אני משוכנע כי ביכולתה להגביר את ביטחוננו ובוודאי תתרום רבות לשיפור תחושת הביטחון, זו המאפשרת לנו שגרת חיים שקטה ושלווה.

שוב אני מבקש להודות לחברי סא"ל במיל' עומר סובול, סא"ל במיל' מלי אבן שושן ומפקד יחידת החילוץ במועצה מר נתן סלומון.